מאת: דורון מוטעי, אריק צ'יקוטאי
ביום 19.1.2026, הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. זאת, כחלק ממדיניות הסדרת הפעילות הכלכלית בתחום הנכסים הדיגיטליים והבהרת המסגרת המיסויית החלה על פעילות זו.[1]
התיקון המוצע נועד להעניק מסגרת רגולטורית ברורה, בקביעת מקום הפקת רווח הון מנכסים דיגיטליים, נוכח אופיים הבלתי מוחשי והיעדר סממן פיזי מובהק למיקומם, וכן יצירת מבחן זיקה אשר משתלב בהוראות דיני המס הקיימות ומאפשר החלה ברורה של כללי המיסוי בישראל, תוך השלמה להוראות המיסוי הכלליות החלות כיום. זאת, באמצעות עיגון בחקיקה של הוראות ברורות לעניין סיווגם של נכסים דיגיטליים לצורכי מס, ההבחנה בינם לבין "מטבע חוץ" ו- "הילך חוקי", ובאמצעות קביעת הוראות בנוגע למיסוי רווחי הון הנובעים ממכירתם.
יובהר כי מדובר בהצעת חוק המצויה בשלב חקיקתי ראשוני, אשר האמור בה אינו מהווה הוראות מחייבות בשלב זה, וכי נוסחה הסופי עשוי להשתנות במסגרת הליכי החקיקה.
בהתאם לכך, מוצע להוסיף הגדרה למונח "מטבע חוץ", לפיה יכלול מונח זה שטרי כסף או מעות, או ייצוג דיגיטלי שלהם, אשר מהווים הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל, ובלבד שהם מונפקים באותה מדינה על ידי גוף שהוא בעל הסמכות המוניטרית להנפקתם.
התיקון האמור נועד ליצור הבחנה ברורה בין נכס דיגיטלי לבין מטבע חוץ לצורכי דיני המס בישראל, במטרה למנוע אי ודאות פרשנית במצבים שבהם נכסים דיגיטליים מאומצים כהילך חוקי במדינת חוץ, אף שאינם מונפקים על ידי הבנק המרכזי או רשות מוניטרית מדינתית מוסמכת. בהתאם לכך, במסגרת הצעת החוק הובהר כי נכס דיגיטלי שאינו עומד בתנאי ההנפקה על ידי סמכות מוניטרית מדינתית לא יסווג כמטבע חוץ לפי הדין בישראל, גם אם הוא מוכר כהילך חוקי מחוץ לישראל, ומשכך לא יחולו עליו ההטבות המסיות הנגזרות מסיווג כמטבע חוץ, ובכלל זה פטור ממס בגין הפרשי הצמדה לפי סעיף 9(13) לפקודה, ולא יוקנה פטור בגין רכיב אינפלציוני לתושב חוץ בגין שינוי בשווי נכס דיגיטלי כאמור.
עוד מוצע, להוסיף הגדרה למונח "נכס דיגיטלי", לפיה נכס דיגיטלי הוא נכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, והעושה שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר או בטכנולוגיה אחרת דומה בעיקרה, כפי שיקבע שר האוצר בצו, וכי נכסים נוספים הדומים במהותם ייכללו אף הם בגדר נכס דיגיטלי. לצד זאת, ההגדרה קובעת במפורש כי הילך חוקי בישראל, מטבע חוץ, נייר ערך וכן נכסים דיגיטליים הדומים בעיקרם לאחד מסוגי נכסים אלה, אשר ייקבעו בצו, יוחרגו מתחולת ההגדרה. תכלית התיקון, היא לקבוע סיווג ברור לתחום הנכסים הדיגיטליים במסגרת פרק רווחי הון, ולהבהיר כי נכס דיגיטלי מסווג, ככלל, כנכס הוני שמכירתו חייבת במס רווח הון.
כמו כן, מוצע לתקן את ההוראות בעניין מקום הפקתו של רווח הון, ולקבוע כי רווח הון ממכירת נכס דיגיטלי ייחשב כרווח שהופק או נצמח בישראל בהתקיים אחד ממבחני הזיקה המנויים להלן: מקום שבו במועד רכישת הנכס הדיגיטלי היה מוכר הנכס תושב ישראל או תושב חוץ הנשלט בידי תושב ישראל; מקום שבו הנכס הדיגיטלי מייצג, במישרין או בעקיפין, זכות לנכס או למלאי המצויים בישראל, או זכות במקרקעין או בנכס באיגוד מקרקעין המצוי בישראל וזאת לגבי חלק התמורה הנובע מהרכוש המצוי בישראל; וכן מקום שבו הנכס הדיגיטלי מייצג, במישרין או בעקיפין, זכות בחבר בני אדם תושב ישראל.
על רקע התיקונים המוצעים, מומלץ לכל הפועלים בתחום הנכסים הדיגיטליים לבחון את היבטי המס החלים על פעילותם. בחינה שכזו עשויה לכלול מיפוי של מיקום הנכסים הדיגיטליים, איתור חשיפות המס (לרבות כפל מס), בחינה של מבני החזקה הקיימים והמתוכננים, וכדומה.
לעיון בהצעת החוק – לחצו כאן לעיון בתזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה – לחצו כאן
למשרדנו ניסיון ומומחיות בליווי סוגיות בדיני המס ודיני חברות, לרבות ייעוץ שוטף לתאגידים מדווחים ולגורמים הפועלים בשווקים הפיננסיים, ונשמח לעמוד לרשותכם לצורך בחינת השלכות הצעת החוק והיערכות בהתאם למאפייני פעילותכם.
דורון מוטעי, עו"ד [email protected]
אריק צ'יקוטאי, עו"ד [email protected]
קבוצת מסים וקבוצת שוקי הון וניירות ערך ישראל.
האמור בעדכון זה אינו מתיימר למצות את כל היבטי הנושא. מטרתו היא עדכון כללי בלבד. אין להסתמך על האמור בו כייעוץ משפטי.
[1] הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 285) (נכס דיגיטלי), התשפ"ו-2026.
