Click to open contact form.
Your Global Partners in the Business of Innovation

המצאת כתבי בית דין באמצעות מורשה

עדכון לקוחות / מאי 07, 2023

מאת משה נחמן וקרן חכם

לאחרונה בית המשפט העליון דן בשאלה האם המצאה באמצעות חברת אם ישראלית, המאוגדת ורשומה בישראל, לחברת בת זרה שלה (שהתאגדה ונרשמה מחוץ לישראל) יכולה להוות המצאה כדין לפי תקנות סדר הדין האזרחי, בנוסחן החדש משנת 2018.[1] זאת במקרה שלחברת הבת הזרה אין כל פעילות בישראל.

בית המשפט העליון קבע שזה לא אפשרי, במידה ולחברת הבת הזרה אין פעילות משלה בישראל.

הסעיף הרלוונטי לדיון זה הינו ס' 163(ג) ולשונו הוא כזה: (ג)

התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין; תקנה 169 תחול בשינויים המחויבים גם על תקנת משנה זו.

תקנה 169 אליה מתייחס הסעיף מתייחסת למקרה שהנתבע כופר בסמכות ולא נעמיק בזה כעת.

ביהמ"ש קבע כי המחוקק התייחס לנציג מסוג מסוים בישראל. כלומר, לא כל מנהל יכול להיחשב נציג מטעמה של החברה הזרה. הנציג צריך להיות מיצגו של הנתבע הזר בנוגע לענייניו בישראל. על הקשר להיות מתמשך.

ביהמ"ש בחר להתייחס גם לסעיף 158(א) לתקנות החדשות. סעיף זה מבהיר מהי המטרה להמצאת כתבי בתי הדין- להביא לידיעת הנמען את תוכנו של המסמך המדובר, ולהחיל את סמכות ביהמ"ש החל מכתב הטענות הראשון.

בית המשפט מדגיש כי הדבר היחיד שחשוב לבחון הוא עוצמת הזיקה בין הנתבע או הנתבעת לבין הנציג הנטען בישראל.

חשוב לציין כי עו"ד המתכנן לטעון טענות נגד ההמצאה, ראוי כי יקפיד על נוסח ייפוי הכח שניתן לו כך שיהיה מוגבל רק לעניין ביטול ההמצאה.

ב2021 נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי החדשות ושינו את ההסדר בנוגע להמצאה לאדם או חברה מחוץ לישראל בשתי דרכים עיקריות:[2] הראשונה  היא שכיום אין יותר צורך לקבל היתר להמצאה מחוץ לישראל. הסיבה לשינוי היא שברוב רובם של המקרים הבקשה התקבלה ממלא. נותרה לבית המשפט הסמכות לקבוע את אופן ההמצאה ויכול למנוע את ההליך אם הוא סביר שההמצאה אינה ראויה. השניה היא שמלבד העילות המשפטית להמצאה שהיו קיימות בתקנות הישנות נוספו עילות חדשות:

  1. אם נקבע בהסכם או בחוק שביה"מ מוסמך לדון בסוגיה.[3]
  2. אם התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, שירות או התנהגות של הנתבע, בתנאי שהוא יעוסק בסחר בין-לאומי או בשירותים בינלאומיים, והוא יכול היה לצפות את הנזק.[4].

זוהי דוגמה מצוינת הן לניסיון התקנות החדשות לפשט את ההליכים ולייעל את הליכי המשפט והן למיקוד של ביהמ"ש במהות על פני צורה. זיקה "על הנייר" אינה מספיקה כדי להכשיר את הנציג ישראלי אלא החברה הזרה צריכה ל

[1] ס' 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018

[2] דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות.

[3] תקנה 166(1)

[4] תקנה 166(4)

חדשות נבחרות