מאת טל רון
ביום 21.9.2022 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כבוד השופטת מירב בן-ארי, בהליך ת"א 45627-09-22 צ'ודין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, בב
ביום 21.9.2022 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כבוד השופטת מירב בן-ארי, בהליך ת"א 45627-09-22 צ'ודין נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, בבקשה למתן צו עשה דחוף, שיורה לבנק לאומי לקבל ולהפקיד בחשבון המבקשת אשר מנוהל אצלו סכום של כ- 35 מיליון ₪. בהתאם לבקשה, המדובר בכספים השייכים למבקשת אשר נמצאים בחשבונות השייכים לה בחו"ל. המבקשת גם עתרה למתן צו עשה לבנק לפתוח חשבון נאמנות לטובת בא כוחה, בקשר עם עסקת רכישת נכס מקרקעין. עוד התבקש, סעד כספי של כ-2.5 מיליון ₪, בשל הנזקים שנגרמו למבקשת עקב התנהלות הבנק.
בהתאם לבקשה, המבקשת ובעלה הם אנשים אמידים בעלי נכסים ועסקים רבים בחו"ל, כאשר אלה התגוררו ברוסיה וקפריסין עד לשנת 2019, בה העתיקו מושבם לישראל. ביוני 2022, המבקשת ביקשה לרכוש נכס מקרקעין בהרצליה פיתוח, וטרם החתימה על הסכם המכר זו פנתה לבנק והודיעה על הכוונה לרכישת הנכס. לטענתה, נציג הבנק הסכים להנפיק המחאה בנקאית בגין התשלום הראשון של התמורה, וזו עדכנה אותו כי יתר התמורה תגיע מחשבונותיה בחו"ל – נציג הבנק לא הביע התנגדותו לכך. לאחר מכן, המבקשת ניסתה לבצע מספר פעולות לשם מימוש חלקה בעסקה ונתקלה בסירובים מטעם הבנק וכאשר לבסוף זו ניסתה להעביר לחשבונה האישי כספים מחשבונות הבנק שלה בחו"ל (בפרט, מחשבונות בנק ברוסיה) – בקשה זו סורבה.
לטענת המבקשת, על פי חוק הבנקאות (שירות ללקוח) היה על הבנק לקבל את הכספים, שכן, מדובר בכספים כשרים, היא ובעלה הם אנשים הגונים, נעדרים עבר פלילי ומדינת ישראל לא הטילה סנקציות כנגד רוסיה. עוד נטען, כי על הבנק הנטל להוכחת טעם סביר לסירובו להפקיד את הכספים בחשבון, אך זה לא עמד בנטל זה ולא סיפק הסבר סביר. כמו כן, נטען כי הנזק שיגרם לה הינו בלתי הפיך ופוגע בזכויותיה הקנייניות.
מנגד, הבנק טען כי סירובו לאשר את הפקדת הכספים נובע מגובה הסכום וכי אין ביכולת לבדוק את מקורו ומשטר הסנקציות הכלכליות שהוטל נגד רוסיה (למרות שישראל לא הצטרפה לו) והכל בהתאם להוראות המפקח על הבנקים – כך, שילוב הדברים הנ"ל מבסס את סירובו כסביר.
בית המשפט הנכבד בחן את הדין הרלבנטי, לרבות תקנות סדר הדין האזרחי, לפיהן, קיימים שני פרמטרים עיקריים לבחינה האם יש ליתן סעד זמני: האחד, הוא התקיימות ראיות מספקות לכאורה לקיום עילת התביעה, והשני הינו בחינת מאזן הנוחות, לפיו, הנזק שעלול להיגרם למבקש אלמלא יינתן הסעד הזמני, לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב (או לצד ג') ככל שיינתן הסעד. ככל שעילת התביעה חזקה יותר, הגישה כלפי לדרישת ההכבדה ומאזן הנוחות תהא מקלה יותר, ולהיפך. כמו כן, מנויים בתקנות שיקולים נוספים, למשל, שיקולי תום לב ושיהוי.
לאור העובדה כי התבקשה העברת סכום עתק; דובר בסכום שטרם התבקש העברתו במסגרת ניהול חשבון המבקשת; לא ניתן הסבר מספק לעניין מקור הכספים; ובתוספת העובדה כי נדרשת דהיום זהירות לאור משטר הסנקציות הבינלאומי והוראות המפקח על הבנקים, לא התגבשה עילה לכך שבשלב העתירה לקבל הסעד הזמני בית המשפט יוכל להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הבנק, שכן, אף הבנק הציג סיבות סבירות לכאורה שלא להיעתר לבקשה להעברת הכספים, כאשר לא עלה בידי החקירה הנגדית של המבקשת להפריך את סיבות הבנק לכך. מבחינת מאזן הנוחות, בית המשפט הכריע כי בהתאם לנסיבות והראיות שהובאו בפניו, הנזק שעלול להגרם למבקשת ניתן לריפוי באמצעות פיצוי כספי. מנגד, הנזקים שעלולים להיגרם לבנק הם כבדי משקל, שכן היעתרות למתן הסעד תפגע ביכולת הבנק לפעול בהתאם לחובותיו המנויות בדין, נזק שאינו ניתן לריפוי באמצעות פיצוי כספי – לנזק זה קיימות השלכות רבות על הציבור הרחב ועל אכיפת הדין. בית המשפט אף הוסיף כי הבקשה הוגשה בשיהוי.
