פנייה מוקדמת בטרם הגשת תובענות ייצוגיות – המצב המצוי והרצוי

מאת אברהם מורל

התובענה הייצוגית היא כידוע, מכשיר משפטי-חברתי שנועד להגן על אינטרס הפרט ואכיפת החוק לטובת הכלל, וזאת תוך ניהול הליכים משפטיים באופן יעיל וכאשר קיים צורך בכך.

לצד זאת, במהלך השנים התעוררו תופעות שליליות של ניצול מכשיר התובענה הייצוגית, לצורך הגשת תביעות (לרוב, משוכפלות) בגין הפרות קלות ערך, שלא הסבו נזק כספי, ושניתנות לתיקון באופן פשוט ומהיר. כך, במקום שבתי המשפט, אשר מתמודדים בלאו הכי עם עומס רב, ישקיעו את זמנם ומרצם בתביעות הראויות להתברר, הם מצאו את עצמם דנים בתביעות שמלכתחילה לא היה מקום להגישן.

בנסיבות אלו ובצוק העיתים, במהלך השנים בתי המשפט דנו לא פעם בשאלה האם היה קיים צורך, בנסיבות הקורנקרטיות של התיק שהונח לפתחם, בפנייה מוקדמת לנתבע, בטרם הגשת תובענה ייצוגית. ההנחה היא כי אילו הייתה נערכת פנייה מעין זו, ייתכן שהגשת התובענה הייצוגית היתה מתייתרת. דיון זה התעורר לאור העובדה כי בנוסח החוק הקיים כיום, לא קיימת דרישה לפנות לנתבע בטרם הגשת התובענה.

כך, לאחרונה נדונה סוגיה זו על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט עודד מאור), בקשר ל-6 תביעות ייצוגיות שונות שהוגשו על ידי אותו תובע, כנגד בתי עסק שונים, בעילה של הפרת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), שעניינם הוא בהנגשת אתרי אינטרנט על ידי בתי העסק ובפרסומים שונים שנדרש לציין בקשר לכך באתר. בכל אחד מהתיקים הצדדים הגיעו להסכמות במסגרת בקשת הסתלקות, אשר כלל תיקון ההפרות ככל שנמצאו, תשלום גמול לתובע ושכ"ט עורכי דינו.

במסגרת פסק דין מאוחד שניתן בכל התביעות הללו [ת"צ (ת"א) 52621-07-23], קבע בית המשפט כי "לכל היותר ניתן לראותן כהפרות לא מהותיות של תקנות הנגישות שניתנות לתיקון עם הפניית תשומת לב המפר לדרוש תיקון, כפי שקורה הלכה למעשה לאחר הגשת הבקשה לאישור".

כפועל יוצא מכך, קבע בית המשפט כי פנייה מוקדמת היא הפתרון הראוי, ההוגן והמועיל ביותר לטענותיו של התובע. הפנייה המוקדמת מגלמת יתרונות רבים: היא מעניקה לנתבע הפוטנציאלי את ההזדמנות לתקן את הליקויים, בהנחה שהם אכן קיימים, בלי הצורך להידרש להליך המשפטי, מאפשרת לו הזדמנות להבהיר לטוען ההפרות מדוע הבסיס לטענותיו שגוי, והפנייה המוקדמת חוסכת מנתבעים פוטנציאלים, את הנזק שעלול להיגרם להם משהוגשה כנגדם בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

בנסיבות אלו, הפחית בית המשפט באופן ניכר את התשלום לתובע, והעמיד אותו על סכומים נמוכים שהיה מקום לשלם אותם אילו הייתה נערכת פנייה מוקדמת כנדרש.

ואמנם, פסיקות בתי המשפט בקשר לצורך בפנייה מוקדמת, והמגמות השליליות שאפיינו את תחום התובענות הייצוגיות כאמור, לא נעלמו מהרוגלאטורים האמונים על תחום זה. לאחרונה פורסם תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים [תזכיר חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד-2024], אשר כולל שורה מקיפה של נושאים אשר מוצע בהם לשנות את נוסח החוק הקיים כיום. תזכיר החוק מתבסס על דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אותו סקרנו בטור קודם.

בכלל זאת, ניתנה התייחסות ממוקדת בתזכיר החוק, לסוגייה שעניינה פניה מוקדמת לפני הגשת תובענות ייצוגיות.

בהתאם לתיקון המוצע של החוק, לא ניתן יהיה להגיש תביעות ייצוגיות שעניינם צו עשה או סעד הצהרתי בלבד (שנועדו לתיקון עתידי של הפרה כלשהי), וכן לא ניתן יהיה להגיש תביעות כנגד עסק קטן (עסק המעסיק בין שישה ל-20 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 2 מיליון ש"ח אך אינו עולה על 20 מיליון ש"ח) או עסק בינוני (עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 20 מיליון ש"ח אך אינו עולה על 50 מיליון ש"ח), בכל הנוגע לעילות קונקרטיות בלבד (כגון, סימון על מוצרים, משלוח הודעות "ספאם", ופרסום התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות), אלא אם כן שלח הפונה לנתבע הודעה הדורשת ממנו לתקן את הפרת הדין הנטענת, והנתבע לא תיקן את ההפרה בתוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה. כפועל יוצא, מוצע בהצעת החוק, כי במידה והוגשה תובענה ייצוגית נגד נתבע, ללא שנערכה פניה מוקדמת כאמור, יורה בית המשפט על מחיקת התביעה נגדו לצורך עריכת פניה כאמור.

בהתאם להצעת החוק, המנגנון המוצע המשלב קביעה של חובת פנייה מוקדמת בסוגי תביעות מסוימות וכן בתביעות שבהן המבקש הייצוגי מבקש להגיש תביעה לצו עשה, יסייע בהתמודדות עם תופעת הבקשות לאישור המוגשות מלכתחילה על מנת להסתלק מהן בסעד הצהרתי צופה פני עתיד בלבד, כך שתביעות אלו יסתיימו בצורה יעילה ומהירה, מחוץ לכתלי בית המשפט, תוך צמצום העלויות, הן למערכת המשפט והן לצדדים והכל תוך אפשרות לתיקון העוולה במהירות ויעילות.

אכן, הצעת החוק מבקשת להתמודד עם מגמה בעייתית שפשתה במהלך השנים בתחום התובענות הייצוגיות, ועל כן התיקון המוצע הינו צעד מבורך לכשעצמו. עם זאת, הצעת החוק כפי שפורטה לעיל, הינה מצומצמת למדי, הן בנוגע לשורת העילות הספציפיות שרק ביחס להן יהיה נדרש לבצע פניה מוקדמת, והן ביחס לנתבעים הפוטנציאליים שהיא נוגעת להן (חברות עם מספר עובדים ומחזורים נמוכים באופן יחסי). כך, בתביעות שעניינם העיקרי הינו תיקון "צופה פני עתיד", ושניתן לייתר הליכים משפטיים מסורבלים וממושכים, ולהקל על העומס הנתון בפני בתי המשפט ולחסוך בהוצאות הכרוכות בניהול ההליכים, נכון וראוי להחיל חובה של פנייה מוקדמת ביחס לכלל בעלי העסקים באשר הם, ללא תלות בגודלם ובמחזורם.