מאמר מאת חיים רביה
קיימות טכנולוגיות אזרחיות המאפשרות ליצור חלופות להסתייעות בשב״כ. הן מאפשרות זיהוי מהיר ומדויק יותר של מגעים בין חולים מאומתים לאנשים שאיתם נפגשו. בכך הן מסייעות לקצר את שרשראות ההדבקה. עשרות מדינות משתמשות בטכנולוגיות שכאלה לצד חקירות אפידמיולוגיות. אף מדינה דמוקרטית לא מפעילה את ארגון הביון המסכל שלה נגד אזרחיה.
והחלופות שומרות טוב יותר על פרטיות.
צריך לומר מילה על "פרטיות" בהקשר הזה. פרטיות היא ערך חשוב כשלעצמה, אבל בימים האלה מזלזלים בה כתפיסה טהרנית-כביכול ואף מסכנת חיים. זו טעות. בהקשר של התחקות דיגיטלית, פרטיות יוצרת אמון.
אמון הציבור הוא בעל חשיבות קריטית למאבק בקורונה.
1.6 מיליון איש הורידו את המגן אבל רק 800 אלף משתמשים בו. זהו כישלון. הוא מחמיר שבעתיים כי ישראל הייתה אחת הראשונות להשיק יישומון. הכשלון נובע מבעיה של אמון –
האמינות הטכנולוגית של גרסת המגן הקיימת אינה גבוהה, בין השאר מפני שהוא מבוסס על איכון מיקום באמצעות אותות GPS ו-Wi-Fi. לאיכון מבוסס מיקם יש מגבלות ידועות, לדוגמה בבניינים גבוהים, חניונים תת-קרקעיים ועוד. אנשים גם קיבלו התראות שווא מהאפליקציה.
הזנת נתוני המיקום של חולים מאובחנים להמגן נעשית באיחור רב והיא חלקית. איכוני השב"כ לא מוזנים אליו. בשל כך אנשים מקבלים התראות זמן רב לאחר ששהו במקום ולעתים ימים אחרי שקיבלו התראה אישית מנשא חיובי שהוא חבר שלהם. לדוגמה, אנשים מתלוננים שקיבלו ב-15 ביולי התראה על חשיפה ב-1 ביולי, אחרי שעברו השבועיים שעליהם להיות בבידוד. בפרק זמן זה הוסיפו להסתובב באין מפריע.
פיתוח המגן מתנהל בעצלתיים. הגרסה העתידית של המגן אמורה הייתה להיות מוכנה לפני חמישה שבועות, והיא עוד אינה נראית באופק. המכרז להמשך פיתוח המגן נסגר ב- 17/6 ועוד אין לו תוצאות. לא דחוף למשרד הבריאות; הוא שם את כל יהבו באיכוני השב"כ.
ובעיקר, וזה מדהים, אנשים חושבים שהמגן הוא אמצעי מעקב של השב"כ. מדהים כה פעמים שמעתי את זה ממכרים משכילים וחכמים. המהילה של המגן ביחד עם איכוני השב"כ פוגעת אפוא בחלופות האזרחיות.
שמירה מוצהרת על פרטיות חיונית ליצירת אמון. אמון חיוני לאימוץ חלופות.
כדי להתמודד עם הכשלים האלה, פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב שהוא מומחה בעל שם למשפט, טכנולוגיה ופרטיות ואני – ביחד עם עוד קבוצת מומחים בתחום ובהם פרופ' קרין נהון מהמרכז הבינתחומי בהרצליה – הגשנו לוועדת חוץ ובטחון של הכנסת הצעת חוק מפורטת לחלופות אזרחיות. עקרונותיה פשוטים – הממשלה תפתח ותעמיד לרשות הציבור בחינם טכנולוגיה חלופית לאיתור מגעים בין חולים מאובחנים לאנשים שנמצאו בקרבתם. היא תכלול גם חומרה ייעודית כדוגמת כרטיסים חכמים או צמידים כדי שגם אוכלוסייה חרדית המסתייגת מסמארטפונים תוכל להשתמש בה בלי חשש.
ההצעה נוקטת ניטרליות טכנולוגית. כל טכנולוגיה העונה על עקרונותיה – יהיה זה בלוטות', גלי קול שהאוזן האנושית אינה שומעת או כל טכנולוגיה אחרת – תתאים.
הטכנולוגיה החלופית תעוצב לפי עקרונות של הנדסת פרטיות כדי לעודד אמון ואמינות – התקנה רק בהסכמה מדעת ושימוש וולונטרי. המידע שייאסף יהיה מוצפן ואנונימי. הוא לא ייצא מהטלפון הנייד של המשתמש בלי הסכמתו. הוא גם יימחק מאליו אחרי 21 ימים כשלא יהיה רלבנטי. יהיה איסור מוחלט על שימוש בנתונים אלא לצורך המאבק בקורונה. אסור יהיה להכריח משתמש למסור אותם וניסיון לכך יהיה עבירה פלילית.
קוד המקור של הטכנולוגיה יפורסם ברבים. אנשי מחשב יוכלו לבחון אותו ולומר לציבור – זה נכון, הטכנולוגיה לא מוציאה ומעבירה מידע לשב"כ. סברנו שנדרשת וועדה מפקחת בראשות שופט ונחוץ פרסום מידע שיטתי לציבור על היקפי השימוש, מס' המגעים שאותרו ועוד.
כל אלה מרכיבים קריטיים באמון.
בנוסף סברנו שיש להורות על גיבוש תכנית לאומית לעידוד החלופות והקצאה תקציבית מתאימה, לאחר שהממשלה לא עשתה דבר כמעט כדי לעודד את השימוש במגן.
והעיקר, הצענו לשים סוף למעקבי השב"כ: הממשלה תקבע באישור הוועדה כאן את אמות המידע שייקבעו מתי תבוא הטכנולוגיה במקום מעקבי השב"כ. זה חשוב לעידוד האמון – כל עוד השב"כ מאכן אנשים יחששו משימוש בחלופות או יסברו שאין טעם כי השב"כ ממילא מאכן.
ועדת חוץ ובטחון דנה בימים האלה ממש בהסמכת השב"כ לעוד שישה חודשי מעקב אחר כולנו בגלל הקורונה. חלק ממרכיבי הצעת החוק שהצענו כבר מצאו דרכם להצעת החוק שבוועדה. זה עדיין לא מספיק. הצעת החוק לא מיועד להכשיר את מעקבי השב"כ אלא למצוא להם חלופות.
חקיקה נכונה תקדם אמון ואמינות. אמון ואמינות יקדמו אימוץ ציבורי רחב.
]פורסם לראשונה במיינד דה גפ, בלוג הפרטיות של המחבר בהארץ. ב-19.7.2020 אישרה ו' חוץ ובטחון בכנסת לקריאה שניה ושלישית את הסמכת השב"כ בחוק. 'חלופות אזרחיות' לא נכנסו לחוק. סעיף בודד עוסק בטכנולוגיות אזרחיות שיבואו ביחד עם מעקב השב"כ].
